החלטה בתיק ב"ש 1377/08

1.         נגד המשיב הוגש ביום 11/08/08 כתב אישום (פ' 101/08) המייחס לו שלוש עבירות - חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין"), פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 334+335(א)(1) לחוק העונשין והחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

            בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת, במסגרת הבקשה דנן, למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2.         על פי העובדות הנטענות בכתב האישום, פתחי דחאברה (להלן: "פתחי"), אחמד דחאברה (להלן: "אחמד"), ג'יהאד דחאברה (להלן: "ג'יהאד") ואשת המשיב  הינם אחים. שאדי דחאברה (להלן: "המתלונן") הינו בנו של פתחי, כאשר פתחי, אחמד והמתלונן מתגוררים בבית משותף בואדי חמאם (להלן: "הבית").

בתאריך 31/07/08 נישאה בתו של אחמד (להלן: "החתונה"). החתונה התקיימה בחצר הסמוכה לבית, כאשר הייתה הפרדה ברורה בין נשים לגברים שהיו אמורים לחגוג את החתונה במתחמים נפרדים (להלן: "מתחם הנשים" ו "מתחם הגברים").

בחתונה נכחו גם המשיב ובני משפחתו. במהלך הערב התקבלו תלונות, לפיהן המשיב נכנס למתחם הנשים ונראה רוקד שם כשהוא שתוי ומתנהג באופן בלתי נאות. בסמוך לשעה 22.00 ניגש ג'יהאד למשיב והעיר לו על אופן התנהגותו וביקש ממנו לא להיכנס למתחם הנשים והובילו למתחם הגברים.

בחלוף פרק זמן קצר, ניגש פתחי למשיב על מנת לדבר אל לבו ולבקש ממנו שלא יהרוס את החתונה. בטרם הספיק פתחי לפנות למשיב, נטל המשיב מגש עמוס בפיצוחים ודברי מתיקה והטיחו בראשו של פתחי. בא בעת, שלף המשיב, מכיס מכנסיו, סכין יפנית, (להלן: "הסכין") ופצע את פתחי בידו השמאלית; כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרם לפתחי חתך באורך של 10 ס"מ על גב יד שמאל.

המתלונן, שראה את המשיב תוקף את אביו פתחי, רץ לעזרתו וחצץ בגופו בין פתחי ובין המשיב. בעוד המתלונן מנסה לנטרל את הסכין מידיו של המשיב, התפתחה בין השניים קטטה. אנשים שהתאספו במקום הפרידו בין המשיב ובין המתלונן ואחזו בהם. המשיב ניצל הפוגה זו, השתחרר מידי האוחזים בו ודקר את המתלונן בחזהו, בבטנו ובזרועו השמאלית; כתוצאה ממעשיו של המשיב, נגרמו למתלונן חתך עמוק באורך 5 ס"מ בבית החזה השמאלי, שני חתכים בבטן כשאחד מהם עמוק, וחתך עמוק נוסף באורך 10 ס"מ בזרועו השמאלית. המתלונן אושפז בבי"ח פוריה ונזקק לתפרים.

מיד לאחר האירוע, עזב המשיב את המקום. המשיב ידע כי הוא נדרש להגיע לחקירה במשטרה, אולם הוא הסגיר את עצמו רק כעבור יומיים.

בסעיף 9 לכתב האישום, נטען, כי במעשיו המתוארים לעיל, גרם המשיב למתלונן חבלה חמורה שלא כדין בכוונה להטיל בו נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה. בנוסף פצע המשיב את פתחי באמצעות סכין, שהינו נשק קר, אותה החזיק מחוץ לתחום ביתו, שלא כדין.

3.         הסניגור הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, ועתרה להגשתו של תסקיר מעצר. ב"כ המבקשת הסכימה להגשתו של תסקיר מעצר, מבלי שהתסקיר יחייב את המבקשת.

4.         בתסקיר המעצר מיום 26/08/08 עמד קצין המבחן על נסיבותיו האישיות של המשיב, שהינו בן כ - 44, נשוי ואב לששה ילדים, בגילאים 8-18. המשיב עזב את ספסל הלימודים לאחר שמונה כיתות לימוד והחל לעבוד כמכונאי במוסך. מזה כשבע עשרה שנים עובד המשיב במוסך "צמרת בע"מ" בטבריה. המשיב נתפס כדמות הדומיננטית במשפחה. מעסיקו מתאר אותו במכתב שהגיע לשרות המבחן (שהוגש על ידי הסניגור) כעובד אחראי, חרוץ ואדיב, שמגלה התמדה בעבודתו. בדיווח שקיבל שרות המבחן מראש המועצה האזורית אל-בטוף (שהוגש על ידי הסניגור) תואר המשיב כ "איש טוב לב עם רצון לעזור לזולת, מקובל בחברה שלו וקשור למשפחתו...".

            עוד צויין בתסקיר המעצר, כי המשיב התקשה להתחבר לכשלונו ומסר, כי לא היה תחת השפעת משקאות חריפים והרקע למעורבותו בעובדות כתב האישום הינו סכסוך בין נשות המשפחה, שהתפתח לתגרה אלימה שבמהלכה הוכה.

            המשיב שיתף את קצין המבחן בקשייו להתמודד עם תנאי מעצרו, שהינו הראשון בחייו, והביע חשש לאיבוד מקום עבודתו, שמהווה מקור יחיד לפרנסת המשפחה. קצין המבחן ציין, כי המשיב מירר בבכי בפניו ונראה כי הוא מתקשה להתמודד עם חווית המעצר.

            קצין המבחן שוחח עם שני המשמורנים המוצעים - אחותו הבכורה של המשיב, גב' רפעה מוחמד ועם בעלה מר מוחמד מוחמד, העובד בשיפוצים; קצין המבחן התרשם, שהחלופה המוצעת אצל שני המשמורנים בשפרעם, יש בה כדי להפחית את רמת המסוכנות להישנות מעשיו של המשיב, ומשכך הוא ממליץ על שחרורו בתנאים מגבילים לבית אחותו ובעלה בשפרעם, כל זאת בנוסף לחיזוק החלופה על ידי מערכת איזוק אלקטרוני.

5.         הן בנימוקי הבקשה והן בטיעוניה בפני, טענה ב"כ המבקשת, כי לא ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממשיב זה בדרך של חלופת מעצר. עוד נטען, כי על מסוכנותו של המשיב ניתן ללמוד מנסיבות המקרה - המשיב השתתף באירוע משפחתי כשהוא נושא על גופו סכין יפנית, הוא שתה לשוכרה ואז הגיב באופן אלים ושלוח רסן כלפי קרובי משפחתו שהשתתפו אף הם באירוע וביקשו ממנו למתן את התנהגותו. המשיב דקר שני קורבנות שונים, מספר דקירות, באיזור בית החזה, הבטן והזרועות. המשיב לא חדל מהתנהגותו האלימה גם כאשר הפרידו בינו לבין המתלונן. המשיב ניצל את העובדה כי המתלונן מוחזק על ידי אחרים ודקרו מספר דקירות.

            ב"כ המבקשת הדגישה בטיעוניה, כי המשיב לא ביצע את העבירות המיוחסות לו אגב קטטה.

עוד נטען, כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח העובדה, שלחובתו קיימות הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שנעברו בין השנים 85 עד 93.

ב"כ המבקשת הוסיפה וטענה, כי החלופה המוצעת התבררה כלא רלוונטית; משאין קו בזק באותו בית לא ניתן לשחרר באמצעות איזוק אלקטרוני; הגם שאחותו של המשיב אינה מודעת כלל להיותו אדם אלים ולעברו הפלילי ומתקשה להאמין שהוא ביצע את העבירות הנוכחיות.

באשר לתסקיר המעצר, טענה ב"כ המבקשת, כי אמנם שרות המבחן סבר, כי ניתן להפיג את מסוכנותו של המשיב, למרות שהמשיב לא לקח אחריות על מעשיו בפני שרות המבחן, התקשה להתחבר להתנהגותו האלימה ומסר שלא היה נתון תחת השפעת אלכוהול ולמעשה טען שהוא זה שהותקף, כאשר מחומר הראיות עולה תמונה אחרת לגמרי.